וואטאפ לקוחות

לפרטים נוספים

אנא מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם
אנא מלאו את טופס - לפרטים נוספים

טיפול בבלוטות רוק

 

קיימים 6 זוגות של בלוטות רוק גדולות האחראיות להפרשת הרוק בחלל הפה.
ממוקמות באזור צידי הפנים קדמית לאוזן – פרוטיד.
ממוקמות מתחת ללסת – תת לסתית.
ממוקמות מתחת ללשון – תת לשונית.
לכולן פתחי הפרשה בתוך רירית חלל הפה.

 

תסמינים לחסימה בבלוטת הרוק

נפיחויות חוזרות ונשנות באזור הלחי או מתחת לתנוך האוזן או מתחת ללסת. הנפיחות יכולה להופיע גם מתחת ללשון. הנפיחות מתפתחת בד”כ בזמן האכילה אך יכולה להתפתח גם בעקבות ריח של מזון או מחשבה על אוכל. לעיתים מקדימה את הנפיחות תחושה של עקצוץ או דקירה המכוונת לאוזן. הנפיחות עשוייה לחלוף לאחר מספר דקות או שעות וישנם מקרים בהם איננה חולפת מעצמה. הנפיחות הופכת קשה וחמה וישנו הצורך בסיוע בטיפול אנטיביוטי. ישנם ילדים העשויים לפתח ארועים חוזרים של נפיחויות באזור הלחי או מתחת לתנוך האוזן בעקבות מחלה או ללא סיבה מוסברת.

 

סיבות לחסימה של בלוטת הרוק


אבנים
הסיבה השכיחה לחסימת צינוריות הבלוטה היא הווצרות אבנים. האבנים חוסמות את צינור ההפרשה של הבלוטה. וכאשר אנו אוכלים או מריחים אוכל בלוטות הרוק מפרישות את הרוק שמצטבר בבלוטה ובצינור ההפרשה וגורם לנפיחות הבלוטה. כאשר החסימה איננה מלאה הבלוטה תתרוקן לאחר פרק זמן מסויים, במידה והחסימה מלאה הבלוטה לא מתרוקנת, הנפיחות נשארת מספר ימים ומתפתח זיהום משני בבלוטה שיכול להתאפיין בחום אודם מקומי, נפיחות מתחת ללשון, הפרשה מוגלתית וקושי בבליעה. 
גודל האבנים בבלוטות הרוק עשוי לנוע בין מ 1-2 מ”מ ועד לסנטימטרים בודדים. בד”כ מטופלים הסובלים מאבן חוסמת יסבלו מנפיחות של בלוטת רוק אחת בלבד. ישנן מספר תיאוריות למה נוצרות אבנים בדרכי הרוק, אך הסיבה העקרית עדיין איננה ידועה לנו.

 

נפיחויות בבלוטות הרוק בילדים


גם ילדים עשויים לסבול מנפיחויות בבלוטות הרוק. נוכחות אבנים בילדים שכיחה הרבה פחות מבמבוגרים, אך קיימת בעיקר בבלוטת הרוק התת לסתית. ישנם ילדים הסובלים מנפיחויות חוזרות בבלוטת הרוק הסמוכה לאוזן ומאובחנים כ-Juvenile recurrent parotitis. 

 

כיצד טיפלו עד כה?

עד לפני כשני עשורים ובהרבה מרכזים בארץ גם היום, הטיפול המוצע לסובלים מדלקות חוזרות של של בלוטות הרוק הגדולות הוא ניתוח שכולל כריתה של הבלוטה הפגועה.

 

החסרונות בניתוחים כאלו הינם:
אבדן הבלוטה הפגועה
חתך חיצוני בעור
סיכון לפגיעות עצביות הן בענפים מוטוריים האחראיים לתנועתיות שרירי הפנים והן בעצבי תחושה אישפוז של מספר ימים בבית החולים מחייב הרדמה כללית

 

גישה ניתוחית מינימלית שמטרתה לצנתר את צינורות ההפרשה של בלוטת הרוק ועל ידי כך לאבחן את מקור החסימה ומיקומו ובד בבד לטפל בו.
בסיאלאנדוסקופיה מוחדרים סיבים אופטים זעירים, המחוברים למצלמה, אל פתחי ההפרשה הטבעיים של בלוטות הרוק. בשל קטרם הזעיר ניתן להדגים ולצלם את המתרחש בצינור ההפרשה בזמן אמת ללא צורך בצילומי הדמייה נוספים.כמובן שעל ידי הכנסת מכשור זעיר כמו סל / מלקחיים או בלון ניתן לשלות אבנים מתוך הצינור או להרחיב היצרויות נקודתיות. 
הסיאלאנדוסקופיה לא מחייבת בהרדמה כללית וניתן לבצעה תחת טשטוש קל או הרדמה מקומית בלבד.יתרונות הסיאלאנדוסקופיה אם כן ברורים, שימור הבלוטה, חסכון של צלקת חיצונית, פחות סיכון לפגיעות עצביות. פחות ימי אשפוז. לא כל מקרה מחייב הרדמה כללית.

 

אצל מי ניתן לבצע אנדוסקופיה של בלוטות הרוק?
ניתן לבצע אצל רופאים מומחים בתחום כירורגית פה ולסת או אאג שהוכשרו לנושא.

האנדוסקופיה של בלוטת הרוק הינה פרוצדורה המוכרת בסל הבריאות וניתן לקבל החזר כספי מלא מביטוחי קופות החולים וכן בחברות הביטוח הפרטיות.

לאחר פיתוח השיטה בתחילת שנות ה- 90 הוקם המרכז הארופאי להכשרת מומחים מכל העולם בתחום הסיאלאנדוסופיה.
המרכז הוקם ע”י פרופ פרנסיס מרשל מפתח השיטה בג’נבה שוויץ. מטרת המרכז להטמיע את שיטת הסיאלאנדוסקופיה (sialendoscopy ) תוך הקפדה על ביצוע נכון של השיטה בקרב מומחים בתחום אאג וכירורגית פה ולסתות.
ב-ESTC נפגשים מומחים בתחום הסיאלאנדסקופיה מכל העולם לפחות אחת לשנה על מנת ללמד בקורסים של סיאלאנדוסקופיה, חולקים יחד מנסיונם הרב ותוך סיעור מוחות משותף מתווים פרוטוקול טיפול עדכני לבעיות חסימתיות של בלוטות הרוק.

אצל מי מומלץ לבצע סיאלאנדוסקופיה sialendoscopy?

סיאלאנדוסקופיה מומלץ לבצע אצל מומחים בכירורגית פה ולסת או אאג שעברו הכשרה בקורסים מעשיים ייעודיים לכך וביצעו סיאלאנדוסקופיות תחת הדרכתו של מומחה בתחום. (expert in sialendoscopy)

על פי הגדרת ה ESTC מומחה בתחום אשר ביצע למעלה מ 100 פרוצדורות.

 

התגלתה אצלי חסימה בבלוטת הרוק ודרך קופ”ח הופנתי למומחה בתחום אאג/ פה ולסת והמליצו לי לכרות את הבלוטה בטענה שבמקרה שלי אי אפשר לבצע סיאלאנדוסקופיה.

בדק/י טוב האם הרופא שאליו הגעת מומחה בתחום הסיאלאנדוסקופיה ומשתמש בשיטה.אל תתביש/י לשאול היכן עבר את הכשרתו ובכמה מקרים כמו שלך טיפל/ה.

 

האם בארץ קיימים מרכזים בהם מבצעים את הסיאלאנדוסקופיה ללא הכשרה מספקת?

לצערי כן. אין תכנית הכשרה מסודרת לתחום הזה בארץ.